Ultimate Frisbee Israel

Ultimate in Israel

Frisbee in Israel

Ultimate in Tel Aviv

Ultimate in Jerusalem

כל הזכויות שמורות ©2003-2019

 ההתאחדות הישראלית לענפי הפריסבי

עמותה רשומה מספר 580411676

  • facebook-square
  • Twitter Square

נבחרת המיקס מסכמת את אליפות העולם בלונדון

יובל ויזן, 07\07\2016

נבחרת המיקס שובצה בבית התחלתי ביחד עם נבחרת הפיליפינים, הנבחרת הקולומביאנית ונבחרת הודו. המשלחת התכנסה ביום ראשון בבוקר במתחם הספורט של אוניברסיטת לונדון לצפייה בטקס פתיחת התחרות ומיד לאחר מכן החלה להתכונן למשחק הראשון שלה כבר בהמשך אותו היום, נגד המדורגת הראשונה בבית- הפיליפינים.

המשחק היה צמוד באופן יחסי כאשר הנבחרת

הישראלית סיימה את המחצית בחיסרון של כ-2

נקודות מהפיליפינים, במחצית השנייה פער

הנקודות גדל במקצת ונבחרת ישראל סיימה את

המשחק הראשון בהפסד.

היום השני של הנבחרת החל מוקדם והנבחרת

התאחרגנה לקראת משחק הבוקר שלה נגד

נבחרת הודו, משחק שסומן על ידי הנבחרת

כאחד המשחקים החשובים עבורה. המשחק

התנהל בתנאי גשם קשים במיוחד וגרר משחק

ארוך צמוד וקשה במיוחד בין שתי הנבחרות.

לאורך כל המשחק נבחרת ישראל שמרה על

יתרון קטן אך נראה היה ששתי הנבחרות שוות

ביכולתן בתנאי המשחק. בסופו של דבר נבחרת

ישראל הצליחה להשיג ניצחון חשוב שהבטיח

לה להימנע מהמקום האחרון בבית. בהמשך היום מזג האוויר התבהר מעט ולקראת משחק הבית האחרון מול קולומביה נפסק בגשם לחלוטין. הנבחרת הגיעה מעט עייפה לאחר המשחק הקשה במיוחד באותו בוקר והמחצית הראשונה מול הקולומביאנים הייתה חד צדדית לחלוטין והסתיימה בתוצאה 8-1 לטובת קולומביה. המשחק הסתיים בניצחון מבטיח לטובת קולומביה אך נבחרת ישראל יצאה מעודדת מהמחצית השנייה שהייתה שקולה יותר והמשחק הסתיים בתוצאה 15 -8 לקולומביה.

הנבחרת סיימה את הבית הראשוני במקום ה-3 ושובצה בבית תחתון יחד עם אוסטריה, מקסיקו ופינלנד.

את היום השלישי של האליפות פתחה נבחרת המיקס במשחק הבית התחתון, מול נבחרת פינלנד. המשחק הצמוד ביותר שהיה לנבחרת במהלך השבוע כאשר במהלך המשחק היתרון עבר כמה פעמים בין הקבוצות, הסתיים בניצחון של נבחרת ישראל בקושי רב ובהפרש קטן של נקודה אחת בלבד. משחק הצהריים של הנבחרת היה מול מקסיקו, גם משחק זה הפך למשחק צמוד מאוד. בניגוד למשחקים הצמודים הקודמים הנבחרת הישראלית סיימה את המשחק מאוכזבת לאחר הפסד קלוש בהפרש שתי נקודות.

ביום רביעי לנבחרת נשאר משחק בית נוסף לפני משחקי המיקום מול נבחרת אוסטריה החזקה. הנבחרת נאלצה להתמודד ללא 3 שחקנים משמעותיים כאשר רק אחד מתוכם יחזור להשתתף בהמשך השבוע. המשחק היה חד צדדי ונבחרת אוסטריה שניצחה בקלות גם את שאר הנבחרות בבית סיימה במקום הראשון בבית לאחר ניצחון 15-6 על ישראל. המשחק המקביל בין פינלנד למקסיקו היה משמעותי מאוד עבור מיקום נבחרת ישראל והסתיים בניצחון של פינלנד על מקסיקו. שלושת הנבחרות סיימו את הבית בתיקו משולש במאזן של ניצחון אחד ושני הפסדים וישראל סיימה במקום השלישי בבית בעקבות הפרשי נקודות.

משחק הצהריים באותו היום היה כבר משחק מיקום משמעותי נגד נבחרת דנמרק. נבחרת ישראל שעדיין נמצאה בחיסרון של שני שחקנים מצאה את עצמה רודפת אחרי נבחרת דנמרק שהובילה בפער קטן לאורך כל המשחק. נבחרת דנמרק שהייתה גבוהה משמעותית מנבחרת ישראל, ידעה לנצל את היתרון היחסי שלהם וניצחו את המשחק.

ביום חמישי, בעקבות גשמים חזקים לאורך כל הלילה והיום הוצפו מגרשים רבים במתחם התחרות ומשחקי הנבחרת של אותו היום בוטלו. שחקני הנבחרת היו מאוד מאוכזבים אך לפחות 'זכו' ליום מנוחה והתאוששות

הגשמים הרבים לא הפסיקו גם בשישי בבוקר ולא היה ברור עד הרגע האחרון האם לנבחרת יהיה משחק נוסף על מנת לקבוע את המיקום הסופי שלה. ברגע האחרון הוחלט שלנבחרת יש משחק נוסף מול נבחרת הודו. המשחק השני מול הודו היה שונה בצורת המשחק מכיוון שמזג האוויר אפשר משחק ברמה גבוהה יותר. גם המשחק השני היה צמוד יחסית אך נבחרת ישראל הובילה ביתרון יציב לאורך כל המשחק שהסתיים בניצחון נוסף לנבחרת ישראל.

בסיום שבוע קשה במיוחד נבחרת ישראל סיימה במאזן של 3 ניצחונות לעומת 5 הפסדים ובמקום ה-25 בעולם.

נבחרת הגברים (OPEN) של ישראל באולטימייט פריסבי מסכמת את 

אליפות עולם

גלעד צביאלי, קורן מליניאק, 07\07\2016

נבחרת הגברים (OPEN) של ישראל באולטימייט פריסבי מסכמת אליפות עולם

בין התאריכים 19-25/6/2016, השתתפה נבחרת ישראל באולטימייט פריסבי במשחקי אליפות העולם. האליפות התקיימה בלונדון, אשר נבחרה לארח את האירוע לאחר בחירות בין מספר מדינות. הנבחרת החלה את האימונים לטורניר כבר בינואר. באותה תקופה גם הוחלט ע"י ההתאחדות לשלוח שתי נבחרות לאליפות – וזאת על מנת לאפשר למספר רב ככל הניתן של שחקנים לחוות את החוויה. מדובר בפעם ראשונה שמדינת ישראל משתתפת בטורניר עולמי ברמה הזו. ההחלטה אכן הביאה למספר גדול יותר של שחקנים במשלחת, אך גרמה לכך שכל נבחרת כשלעצמה הייתה מצומצמת. נבחרת הגברים כללה 15 איש. חשוב לציין כי המגבלה המקסימלית של שחקנים בנבחרת היא 28. תוכנית האימונים הועברה ברובה ע"י המאמן הראשי של נבחרות ישראל, חן בנקירר.

סגל הנבחרת לאליפות: חן בנקירר (מאמן), קורן מליניאק (קפטן), בן הירשמן (קפטן), משה רודס, בנג'י קרן, עמית סביון, בן מארש, ירדן בורוכוב, אודי מגיד, יובל מגיד, גלעד צביאלי, ערן ברנדייס, איתי סמו, יובל ליבוביץ', עמרי בן ציון.

ביום ראשון בשעות הבוקר הגיעה הנבחרת

למתחם התחרות וביצעה את האימון

הראשון שלה בהרכב מלא. האימון היה טוב.

הוא הציב יסודות לקבוצה, אך ניכר היה שיש

לעבוד על הכימיה של שחקני הקבוצה על

מנת להגיע לביצועים מיטביים. הדגשים

העיקריים שניתנו על ידי הקפטנים היו בראש

ובראשונה לא להיפצע – מדובר בטורניר

ארוך, וכל פציעה, מלבד המשמעות המידית

שלה על אותו שחקן, תשפיע באופן ישיר גם

על שאר שחקני הקבוצה. הדגש הבא, היה

שלא משנה מול איזה קבוצה נשחק, ויהיו

משחקים קשים, עלינו להישאר מאוחדים

בקבוצה ולתמוך אחד בשני. בסוף, מדובר

בשחקנים שיסעו בעתיד לעוד טורנירים,

וימשיכו להתחרות בישראל ולהוביל את

האולטימייט הישראלי אל השלב הבא – הטורניר הזה הוא רק ההתחלה והיסודות.

בשעה 13:30, התייצבה הנבחרת למשחק הראשון שלה בטורניר נגד ספרד. בעיקר בגלל הניסיון מול ספרד בנבחרות הנוער ועל סמך התוצאות שלהם באליפויות קודמות, המשחק נגד הספרדים סומן כמשחק חשוב בעל פוטנציאל לניצחון. עד מהרה התגלתה נבחרת ספרד כקבוצה יציבה וחזקה, וחוסר הניסיון אחד עם השני של שחקני ישראל הראה את אותותיו. בנוסף, הישראלים התקשו להתמודד עם סגנון המשחק של הספרדים, אשר רגילים לשחק עם פחות מגע, וקטעו את רצף המשחק. התוצאה הסופית הייתה 15-7 ספרד.

ביום שני התעוררה הנבחרת בשעה שמונה ליום המשחקים השני. בשעה 11:30, התייצבה נבחרת האופן על קו האנדזון למשחק נגד נבחרת קולומביה. הקולומביאנים מאופיינים בגובהם הנמוך, בזריזות, בסבלנות ובהגנה חזקה. מהכרותינו עם נבחרת קולומביה משנים קודמות, ידענו שהיא נבחרת חזקה ובעלת ספיריט גבוה. המשחק התנהל ברובו בגשם שוטף, ועם תנאי רוח לא קלים. מסטטיסטיקה שלאחר המשחק, ניתן לראות כי הקולומביאנים הבקיעו גול בכל ההתקפות שבהן התחילו כהתקפה. הישראלים התקשו יותר בהתקפה והפילו לא מעט דיסקים. בנוסף, שחקני הנבחרת יצאו מהמשחק בתחושה שמרבית ההפלות שביצעו קרו עקב טעויות שלהם ולא בגלל הגנה חזקה של הקולומביאנים. התוצאה הסופית הייתה 15-7 קולומביה.

                                                                                           מאוחר יותר באותו היום, בשעה 17:30, שיחקה הנבחרת נגד                                                                                                  אוסטרליה. מראש הוחלט שהמשחק נגד אוסטרליה יהיה משחק                                                                                              שאותו נפסיד. האוסטרלים ידועים בתור קבוצה טובה שבדרך כלל                                                                                            מסיימת טורנירים בשמינייה הראשונה. נכנסו למשחק בראש של                                                                                              "להציק לקבוצות חזקות", ולגרום להם לשחק את הקו הכי חזק                                                                                                שלהם. כנראה שהגישה המציקה והיותר "משחקית" מתאימה יותר                                                                                     לישראלים - להפתעתנו, המחצית הראשונה של המשחק התחילה                                                                                            צמוד ביותר, כשבשלב מסוים הנבחרת הישראלית הובילה 3-2.                                                                                                המחצית הסתיימה 8-5 לטובת אוסטרליה, לאחר שאלו לקחו פסק                                                                                            זמן. המחצית השניה הייתה פחות שוויונית, והמשחק הסתיים 15-                                                                                           7 אוסטרליה. בסוף המשחק האוסטרלים טענו שהפתענו אותם,                                                                                               ושהם היו בטוחים שמדובר במשחק שהם ייקחו בהליכה. בפועל הם נאלצו להילחם על כל נקודה. ואכן רוב ההאקים שהם זרקו בתחילת המשחק בביטחון גבוה, הסתיימו בהגנה שלנו. בהמשך הם למדו ושיחקו יותר מסודר, והדבר הביא להם את הניצחון. למרות ההפסד, הנבחרת הרגישה טוב, והייתה תחושה חזקה של שיפור בקרב השחקנים.

ביום שלישי בשעה 11:30 החלה הנבחרת לשחק נגד הקבוצה הלטבית. לאחר יומיים של הפסדים, וירידה לבית התחתון, קיווינו לנצח את הנבחרת הלטבית. המשחק התגלה במהרה כנקודת שבירה לנבחרת הישראלית בטורניר. המשחק היה קשה ופיזי. ההתקפה הישראלית עשתה טעויות רבות, והקשר בין השחקנים הדרדר במהלך המשחק. בנוסף, הקבוצה הלטבית ביצעה הגנה אזורית שלישראלים היה קשה להתמודד אתה. התוצאה הסופית הייתה 17-5 לטביה. התסכול בקרב שחקני הנבחרת היה גדול, ונדרש היה לעשות שינוי כלשהו. בהמשך היום, ישבו השחקנים לשיחה בהנחיית קורן.

בשעה 15:00 באותו היום הנבחרת שיחקה נגד ניוזילנד. הניוזילנדים שיחקו טוב בהרבה מהנבחרת הלטבית, וחיסלו אותנו 8-0 במחצית הראשונה. למרות התוצאה הגרועה, לא איבדנו עשתונות והצבנו לעצמנו מטרה לנצח את המחצית השניה. לבסוף השגנו תיקו במחצית השנייה, והמשחק הסתיים (באופן מפתיע) 15-7 ניזילנד. לצורך השוואה, ביום שלמחרת שיחקו הניוזילנדים נגד לטביה וניצחו 15-6.

ברביעי בשעה 13:00 התחלנו לשחק נגד פינלנד. המנטליות שבה בחרנו להגיע למשחק, הייתה אותה מנטליות שבה שיחקנו נגד אוסטרליה. ההבנה שהנבחרת משחקת הכי טוב כשהיא באה "לשחק" ולא להתחרות חילחלה. עקב כך השחקנים עלו כדי לשחק ולהנות. המטרה הייתה להוריד את רמת הלחץ ולמנוע מצב בו נחליק באותו מדרון חלקלק של תסכול כמו במשחק נגד לטביה. במשחק זה חצינו בפעם הראשונה את קו שבע הנקודות. המחצית הראשונה הסתיימה 8 – 7 פינלנד. ואילו המחצית השניה התחילה בברייק לישראל אשר קבע את הניקוד 9 – 8 ישראל. בשלב זה פינלנד העלו קו הנדלרים חזק אשר הפגינו סבלנות רבה בעיקר באזור האנדזון. אחד הפקטורים אשר באו לידי ביטוי במשחק זה הוא גם העייפות המצטברת. פינלנד עם 23 אנשים פשוט הצליחו להחזיק יותר זמן ולרוץ יותר מהר. המשחק הסתיים בתוצאה סופית של 15-10. הנבחרת אמנם הייתה מאוכזבת מהפסד, אבל רמת האולטימייט שהופגנה וההשקעה שכולם הביאו למגרש השאירה אותנו עם הראש למעלה.

באותו אחר הצהריים החל גשם שוטף שנמשך עד השעות המאוחרות של יום חמישי. כשהנבחרת קמה ביום חמישי בשעה 6:00 כדי להתכונן למשחק, קיבלו השחקנים מייל ממארגני הטורניר. במייל היה כתוב שאין להגיע למגרשים עקב הצפות. שני המשחקים שתוכננו לאותו יום בוטלו, והמשך הטורניר היה בסימן שאלה. תחושת הדכדוך הכתה בנו קשה, בעיקר כי הרגשנו שפספסנו הזדמנות לנצח משחק באליפות העולם. את המשך היום העברנו ביחד, ברחבי המחנה או בעיר הקרובה.

ביום שישי הנבחרת הגיעה בידיעה כי לא בטוח תשחק לאחר הגשמים הרבים ביום הקודם. לאחר שיח של הקפטנים עם מארגני הטורניר נקבע משחק בשעה 13:30 נגד סין. הנבחרת הגיעה עם רעב לניצחון והפגינה יכולות מרשימות, הגנה והתקפה כאחד, וניצחה. המשחק הסתיים בתוצאה 15-6 ישראל. מאוד שמחנו על התוצאה, אך תחושת ההחמצה של שני משחקים בבית התחתון עודנה הורגשה. בעיקר בשל העובדה שכלל המשחקים בין הקבוצות בבית זה נגמרו בתוצאה צמודה מאוד (Universe Point) ואילו אנחנו ניצחנו בהפרש מאוד גבוה – ורצינו מאוד להוכיח ולעשות זאת בהתמודדות מול שאר הקבוצות. מתוך רצון לקבוע עליונות בבית התחתון.

נבחרת הגברים של ישראל סיימה את הטורניר במקום

ה-25 מתוך 30.

משחקי הגמר נערכו ביום שבת באצטדיון נפרד, והיה מדובר

בחוויה שעוד לא נראתה. אצטדיון מלא, דוכני אוכל ושתיה, מסכי

ענק אשר מקרינים את המשחק ומראים שידורים חוזרים, פשוט

תענוג. המשחק המרגש ביותר היה יפן מול ארה"ב בגמר הגברים.

בו היפנים מביאים אולטימייט שונה למגרש, וכל שניה לומדים

משהו חדש משתי הקבוצות. אחר משחקי הגמר התפצלו אנשי

הנבחרות, חלקם להמשך הטיול וחלקם הביתה.

סיכום אישי מפי גלעד צביאלי

כפי שאני רואה את הדברים, ענף האולטימייט בישראל חווה שלוש נקודות מפנה עיקריות מאז תחילתו בארץ:

הראשונה, שליחת שתי נבחרות נוער לאליפות העולם ואליפות אירופה בשנים 2006-7. משלחות אלו הציבו את הבסיס למועדונים הגדולים בארץ היום.

השניה, שליחת נבחרת נוער ב-2010 לאליפות העולם. באליפות זו אומנה הנבחרת ע"י מת'יו נולס, שחקן מועדון SOCKEYE.

הנקודה השלישית, שליחת נבחרת אופן ומיקס לאליפות העולם בלונדון השנה ב-2016.

בשלוש הנקודות המתוארות, ישראל אמנם חוותה הפסדים קשים ולא הביאה עמה תארים כלל. אך העובדה היא שהשחקנים חזרו מאליפויות אלו עם מוטיבציה רבה אשר הביאה אותם לפעול לקידום הפריזבי בישראל. לאחר האליפויות הראשונות, יעל נחום חזרה ודחפה (בעזרת עוד הרבה אנשים) להקמת Hacking Crazy. ירדן בורוכוב, הקים את אולטימייט רעננה. יובל זולוטושקו וחן בנקירר הקימו (גם הם בעזרת עוד הרבה אנשים) את הדיסק דראגונז, לימים ELEMENT.
לאחר האליפויות של 2010, החלו השחקנים לתת דגש משמעותי הרבה יותר לטקטיקה ומחשבה על צורת המשחק שלהם. הנבחרת של 2010 הייתה הראשונה לבצע חימום מסודר לפני משחקים, ויסודות הפריזבי, אלו שהגיעו עם מת'יו, התפתחו והשתרשו לנבחרות שהגיעו וקמו לאחר מכן.

 

אני מאמין בלב שלם, שאליפות העולם שנת 2016 תהווה נקודת ציון חשובה נוספת. הרמה הגבוהה אשר נתקלנו בה, ההבנה שיש עוד רבדים שלא הגענו אליהם במשחק, והחיבור בין השחקנים שנוצר – כל אלו ידרבנו אותנו להשקיע יותר בפריזבי. האפשרויות לקידום רבות ומגוונות, ורובן טמונות בנוער אשר משחק ומסתכל קדימה אל האתגרים בעתיד. פרקטית לטורניר הבא - נכון שישראל תנצל את גודל הקהילה אשר נוצרה, ונייצר נבחרת אשר תהיה חבורה אורגנית של שחקנים, עם כימיה וניסיון רב.

מה שבטוח, פנינו מועדות לא לאליפות העולם הבאה, וגם לא זו שאחריה. אנחנו היום מסתכלים לשנת 2024, למקום 16 ומטה בעולם ולמשחקים האולימפיים.

 

סיכום אישי מפי קורן מליניאק

האמת היא שהופתעתי מאוד מהרמה שנתקלנו בה. כלומר, בטורנירים קודמים שלקחתי בהם חלק, תמיד הצלחנו בשל יכולת אישית גבוהה לייצר יותר תוצאות על המגרש. ולא פעם אמרתי ושמעתי משפטים כמו "באחד על אחד אני יותר טוב" – ואלו משפטים שהיו נכונים. הרמה האישית והכישרון הקיים בקהילה הישראלית הוא גדול. עם כל זאת, האסימון שנפל (לי) סופית באליפות העולם, הוא שהעבודה הקבוצתית, התיאום, השימוש בכל השחקנים – הם אלו אשר קובעים איזו קבוצה תגיע למקום הראשון. ואני לא מדבר רק על השחקנים שעל המגרש, אלא גם אלו בצד אשר מעודדים ועוזרים. וגם על שחקנים שמשחקים פחות ועולים "רק" בהגנה. הם אלו שעושים את ההבדל בסופו של דבר. הגנה היא המפתח האמתי לניצחון. אני חושב שבגלל גודל הקהילה בישראל, והעובדה שרובנו גדלנו באימונים שבהם משחקים 7 מול 7 ללא חילופים – גרמה לנו, בתור קהילה, לשחק יותר רך בהגנה. ו"לשמור" את עצמנו להתקפה – זו טעות חמורה שצריכה להשתנות.

האסימון הבא, הוא העובדה שהתרגלתי בארץ להסתמך על Big Plays בהתקפה. והאמת היא שאולטימייט טוב צריך להיות כמעט ומשעמם. המהלכים הנועזים עדיין יבואו כשמישהו טועה או כשצריך, אבל התקפה טובה היא סבלנית, מסונכרנת, ולצופה מהצד נראית "כאילו השחקנים לא מתאמצים!". זה מה שכל כך מרשים.

גם בהגנה אני מרגיש שלמדנו המון, החל מלוגיקת סוויצ'ים שקבוצות ביצעו עלינו ועד להגנות אזוריות משוגעות.

בקצרה, פשוט אגיד שUltimate just got more interesting.

החוויה עם הנבחרת, למרות ההפסדים, הייתה כיפית מאוד. הכרתי לעומק כמה מן השחקנים, ואני מרגיש שיש לי עוד כוח ואנשים לחשוב עליהם כשאני שוקל אם לצאת לרוץ ולהתאמן או להישאר בבית ולראות טלוויזיה.

מחכה כבר לראות את כולם עם פקקים, מוכנים לחימום.

 

קורן.